אספקטים הנוגעים לקרישיות יתר

תרומבופיליה וספורט

תסמונת המאופיינת בפגיעה במנגנון קרישת הדם אשר נוטה להיקרש באופן ספונטני, בקלות רבה ויתר על המידה. תופעה זו גורמת ליצירת קרישי דם חוסמים הפוקקים את כלי הדם (טרומבוזה) וגורמים לחסימה מלאה או חלקית בזרימת הדם לחלקי הגוף השונים.

קרישיות יתר או בשמה הלועזי תרומבופיליה נובעת כתוצאה מהפרעה בהרכב הדם בכלל, ומהפרעה במערכת הקרישה ובפקטורי הקרישה בפרט.

אבחון התסמונת מתבצע על ידי בדיקת מרכיבים בבדיקות דם:

• PT – זמן פרותרומבין, הזמן שלוקח לדם ליצור קריש דם בהינתן תנאים מתאימים.
• INR – בוחנת בין היתר את השפעת מדללי הדם על הנבדק.
• PTT – בוחנת אספקטים שונים בתהליך הקרישה, אך גם בדיקה זו בוחנת בעיקרון את משך הזמן שנדרש ליצירת קריש דם במבחנה.
• פיברינוגן – בדיקה שמבוצעת על מנת להעריך את רמת הפיברינוגן (פקטור קרישה 1) בפלזמה.

המפגש בין תסמונת קרישיות יתר לעולם הספורט והפעילות הגופנית מתרחש כאשר ספורטאים אינם מודעים לתופעה ובדרך כלל אינם בודקים באופן מודע את תפקודי קרישת הדם שלהם.

לפיכך חלק ניכר מהספורטאים אינם מודעים להיותם סובלים מתופעת קרישיות יתר. כידוע מעולם הספורט משובץ בפגיעות ספורט מכל סוגים לרבות טראומה כתוצאה מפציעה, פגיעות שימוש יתר, שטפי דם וכ'.

השילוב בין ספורטאי פעיל הסובל מקרישיות יתר והשתתפות בפעילות ספורט האקסטרים, במקצועות הקרב, משחקי כדור וכל ספורט אחר מזמין אפיזודות של התפרצות התסמונת ומגבירה את הסיכונים לארועים קליניים.

הדוגמה הבאה תמחיש את חשיבות הגברת המודעות לבדיקת הנושא. 

ספורטאי  צעיר בן 29 אשר התמחה בריצות שדה וריצות כביש לא המיה מדע לכך שהוא סובל מקרישיות יתר. באחד האימונים נפל על אבן ונחבל ממנה במהלך ריצת אימון שגרתית.

מאחר ולא בוצע אבחנה מתאימה הסברה הייתה  - שבר בפיקה.

גם הטיפול היה בגבולות התחום הפזיוטרפי והאורטופדי בלבד.

במקרה הזה תכנית הטיפול היה בדיוק הפוך מהנדרש וכללה עיסויים, אמבטיות חמות וניטרול התנועה בברך. במשך השבועיים הבאים הופיעו כאבי תופת במגע קל, הרגל בכלל והברך בפרט התנפחו יותר ויותר ואף השחירו מאוד.

רק לאחר שבועיים עלתה המחשבה לבצע בדיקת אולטרה סאונד שהדגימה מספר קרישי דם חוסמים. בבדיקות CT נמצאו תסחיפי ריאה (אמבוליות). התמזל המזל והאבחנות המדויקות ברגע האחרון הצילו את חיי הספורטאי מאסון כמעט ודאי. מאז הוא מחויב כל חיו בנטילה יום יומית של תרופות מדללי דם. 

הדוגמה הבאה ממחישה את הסיכון של פציעת ספורט בקרב ספורטאי הסובל מקרישיות יתר שגרמה פקקת ורידים עמוקה (DVT). מחובתנו כספורטאים להיות ערים לתופעה מסוג זה. בכל מקרה בוא אנו נתקלים בהופעת  שינויים בצבע העור בגפיים המלווה בכאב בלתי מוסבר מן הראוי שתישלל האפשרות של כרישי דם וקרישיות יתר. מן הראוי לבצע סידרת בדיקות דם הבוחנות את תפקודי הקרישיה ושוללות נוכחות התסמונת. ספורטאים הסובלים מתסמונת זאת מחויבים להיות במעקב המטולוגי קבוע ובטיפול מתאים כל חייהם.

•